הגנה מתביעות אחריות מקצועית
הגנות עיקריות
הגנה מקצועית נבנית מול כל יסוד של העילה: היקף החובה, סבירות ההתנהגות, הקשר הסיבתי והנזק. יש לאסוף את התיק המקורי ולבדוק את ההחלטה לפי המידע שהיה זמין בעת קבלתה. הסכמה של לקוח לסיכון עסקי מוגדר אינה ויתור גורף על טיפול מקצועי ראוי; סעיף פטור או כתב ויתור דורשים בדיקת תוקף והיקף עצמאית. גם טענת התיישנות נבחנת לפי סוג העילה, מועדי הגילוי והחריגים המתאימים.
התיישנות וויתור
טענת התיישנות מחייבת זיהוי העילה, מועד היווצרותה וכללי גילוי, השעיה או הארכה החלים בנסיבות. גילוי מאוחר אינו מאריך אוטומטית כל תקופה. גם כתב ויתור אינו תשובה מספקת בפני עצמו: יש לבחון את ניסוחו, המידע שהיה בידי הלקוח, נסיבות החתימה ותוקפו לפי הדין. הניתוח נעשה ביחס לכל רכיב של התביעה.
תגובה ראשונית ותיעוד
עם קבלת טענה לטעות, מומלץ לשמר את התיק במצבו המקורי, לרבות גרסאות, הודעות, מועדים ואישורי מסירה. אין לתקן בדיעבד רישום כאילו נכתב בזמן אמת. יש לזהות מיד אם ניתן עדיין למנוע נזק ללקוח, ומי יכול לטפל בכך ללא ניגוד עניינים. חשש לתביעה אינו מבטל את החובות כלפי הלקוח.
יש לבדוק את תנאי הביטוח ואת הוראות הדיווח והטיפול בדרישה. אין להניח שכל פוליסה מכסה כל אירוע או שהודעה מאוחרת חסרת משמעות. במחלוקת על התנהלות המשרד, ייעוץ עצמאי עשוי לסייע להפריד בין הגנת עורך הדין לבין המשך הטיפול בלקוח. גילוי חומר לצורך הגנה מחייב בחינת סודיות וחיסיון והגבלת החשיפה לנדרש כדין.
סוגיות גבול
אין חובת חוות דעת אוטומטית — אין חובה אוטומטית להמציא חוות דעת משפטית; השאלה עניינית.
תרחיש לימודי וניתוח
העובדות: עורך דין נתבע בגין עצה משפטית שגויה.