עונשים, השעיה וסנקציות
עונשים והחלטות נלוות
סעיף 68 מונה אזהרה, נזיפה, קנס, השעיה לתקופה קצובה והוצאה מן הלשכה. סעיפים 68א ואילך עוסקים בהשעיה על תנאי ובהפעלתה. סעיף 69 כולל סמכויות נוספות, כגון הוצאות, החזרת שכר, פיצויים ופרסום בתנאים הקבועים בו. יש להבחין בין עונש לבין החלטה על השעיה זמנית לפי סעיף 78. אין לתאר השעיה זמנית כעונש בלתי קצוב המוטל באופן חופשי במסגרת גזר דין רגיל.
טיעון לעונש
הדיון לעונש מחייב התייחסות לחומרת המעשה, נסיבותיו, הנזק, תפקיד עורך הדין, עבר משמעתי ונתונים רלוונטיים נוספים. תיקון המחדל או השבת כסף עשויים להיות רלוונטיים, אך אינם מוחקים כשלעצמם את העבירה. טיעון טוב אינו מסתפק בקושי אישי; הוא מסביר מה גרם לאירוע ומה השתנה כדי למנוע הישנות. אם מוצגת תוכנית תיקון משרדית, עליה להיות ממשית: בקרת כספים, מערכת מועדים, פיקוח והדרכה, לפי סוג הכשל.
השלכות השעיה
עם כניסת השעיה לתוקף יש לבדוק את היקפה ואת הוראות הדין: אין לבצע פעולות מקצועיות שההשעיה אוסרת. יש להסדיר טיפול נאות בלקוחות, למסור הודעות נדרשות, להעביר טיפול ולשמור על סודיות. אין לנסח את האיסור כשלילה גורפת של כל עבודה מכל סוג, אך אין להסוות עיסוק בעריכת דין כעבודה מנהלית. סעיפים 89א ואילך מאפשרים בנסיבותיהם מינוי ממונה כשלא הובטח טיפול נאות בענייני הלקוחות.
בדיקת סטטוס של עורך דין
בדיקה של סטטוס משמעתי מחייבת מקור עדכני. עצם מציאת החלטה ישנה על השעיה אינה מוכיחה שהאדם מושעה כיום, ומועד פסק הדין אינו בהכרח תחילת התקופה. יש לבדוק ערעור, עיכוב ביצוע, תקופות חופפות או מצטברות, וסיום ההשעיה. בפרסום באתר יש לציין תאריך בדיקה, מקור והבחנה בין השעיה זמנית לעונש. טעות בסטטוס עלולה לפגוע באדם ובציבור; יש לאפשר תיקון ולא להסתמך על תקציר ישן בלבד.