עיכבון מסמכים וכספים — סעיף 88
תנאי הסעיף
סעיף 88 מקנה לעורך דין זכות עיכוב להבטחת שכרו והחזר הוצאות שהוציא, בתנאים המפורטים בו. לגבי כספים נדרש שהגיעו לידיו בהסכמת הלקוח עקב השירות; לגבי נכסים ומסמכים נדרש שבאו לידיו עקב השירות ללקוח. יש לזהות את הנכס, את בעליו, את דרך הגעתו ואת החוב הנטען. עצם הימצאות חומר במשרד אינה מספיקה. עיכבון הוא אמצעי להבטחת חיוב, לא זכות להשתמש בכסף או בנכס כאילו הוקנו לעורך הדין.
החריגים והדרישה בכתב
החריג הכספי מתייחס לכספים שניתנו בפיקדון או בנאמנות כל עוד עורך הדין נאמן עליהם שלא לטובת לקוחו בלבד, וכן לכספי מזונות לאישה ולקטינים. אין להחליף את הנוסח באמירה שכל כסף המכונה ׳נאמנות׳ מוחרג בהכרח, או שכל כסף של הלקוח ניתן לעיכוב. כאשר הלקוח דורש בכתב את המעוכב, הסעיף מתנה את הזכות בהגשת תביעה על השכר או ההוצאות בתוך שלושה חודשים. יש לשמור את הדרישה ולרשום את המועד, ולא להסתפק בהמשך משא ומתן.
עיכבון לעומת קיזוז וניכוי
עיכבון משאיר נכס בידי המחזיק להבטחת חוב; קיזוז או ניכוי משנים את אופן סילוק החיובים. כל פעולה מחייבת מקור ותנאים משלה. כלל 40(ב) מחייב הודעה בתוך זמן סביר על עיכוב כדין או ניכוי לפי הסכם, אך אינו יוצר כשלעצמו היתר לניכוי. גם כאשר עורך הדין משוכנע שמגיע לו שכר, עליו להראות את זכותו ואת הסכום, לבחון זכויות נהנים נוספים ולהימנע מהעברה חד־צדדית שאין לה בסיס.