סודיות וחיסיון עורך דין–לקוח
סודיות — חובת אתיקה
חובת הסודיות היא חובת אתיקה מקצועית. כללים 19–21 לכללי האתיקה (פרק ו׳ — חובת הסודיות) מחייבים את עורך הדין לשמור בסוד כל מידע שהגיע אליו במסגרת עבודתו ובקשר עם עניינו של הלקוח. החובה חלה גם על עובדי עורך הדין ועל מתמחים, והיא חלה גם לאחר סיום הייצוג ואף לאחר פטירת הלקוח. מטרת הסודיות היא לאפשר ללקוח לשתף פעולה באופן מלא עם עורך דינו, שכן בלעדיה אין ייצוג ראוי.
חיסיון — כלל ראייתי-מהותי
חיסיון עורך דין–לקוח הוא כלל ראייתי-מהותי, המבוסס על סעיף 48 לפקודת הראיות [נוסח חדש] ועל סעיף 90 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א-1961. חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א-1981, אינו מקור החיסיון של עורך דין–לקוח; המקור הוא פקודת הראיות וחוק לשכת עורכי הדין. החיסיון חל על תקשורת בין עורך דין ללקוח שנועדה לשם מתן או קבלת ייעוץ משפטי, והוא מוחלט בתחום תחולתו: בית המשפט אינו רשאי לאזן את החיסיון באופן כללי, ואין חריג כללי גורף של חובת דיווח המבטל את החיסיון.