יחסים עם עמיתים ועם בית המשפט
יחסים עם עמיתים
פרק ט׳ לכללי האתיקה (עורך הדין וחברו למקצוע) מחייב יחסי כבוד בין עורכי דין. אסור להשמיץ עמית או לפגוע בו בפרסום. ביקורת מקצועית עניינית אינה אסורה, בכפוף לגבולות הכבוד. יחסי הכבוד חלים גם במחלוקת וגם בפרסום.
יחסים עם בית המשפט — חובת אמת
כללים 32–34 מחייבים כבוד לבית המשפט ולמשתתפי ההליך ואוסרים העלאת טענה עובדתית או משפטית שעורך הדין יודע שאינה נכונה. כלל 34(ב) מבהיר שאין בכך למנוע הכחשה בכתב טענות אזרחי או כפירה בעובדה בפלילי. אין להפוך את חובת ההגינות לחובת גילוי כללית של סודות הלקוח. עורך הדין צריך לקיים את הוראות הגילוי והדיון החלות, להימנע מהטעיה ולשמור על החיסיון בתחום תחולתו.
בקשות ארכה ומחלוקת מקצועית
כלל 26 מחייב יחס חברי והקלה שאין בה פגיעה משמעותית הגורמת נזק ממשי ללקוח, לרבות במצבים המנויים בו. אין להשתמש במצוקה אישית של עמית כמנוף טקטי ללא בחינת הפגיעה האמיתית בלקוח. עם זאת, חברות מקצועית אינה מחייבת הסכמה הפוגעת באופן ממשי בזכויות הלקוח. רצוי להשיב לבקשת ארכה באופן ענייני ולהציע תנאים מידתיים כשנדרש. כלל 31 קובע פנייה מוקדמת לעורך דין לפני פתיחת הליך נגדו בשם לקוח, במגבלות הכלל ובתנאי שהפנייה אינה גורמת נזק ללקוח.
טענה חריפה לעומת איום
כלל 24 מבחין בין איום לבין פירוט אמצעים למימוש זכויות והפניה להוראות דין. מכתב דרישה יכול להיות נחרץ: לתאר את ההפרה, להעמיד דרישה ולציין הליכים שנשקלים. לעומת זאת, איום בפרסום אישי או בהפעלת לחץ שאינו קשור למימוש הזכות דורש זהירות מיוחדת. יש לבחון גם את הדין הפלילי והאזרחי, ולא רק את הסגנון. המבחן אינו אם הנמען נלחץ, אלא אם תוכן הפנייה ואמצעיה עומדים בדין ובחובות המקצוע.