דילוג לתוכן המרכזי

פסיקה • החלטות ועדות אתיקה • בדיקת סטטוס עורך דין • תביעות אחריות מקצועית — עם הפניה למקורות רשמיים

אבטחת מידע

אבטחת מידע וסודיות במשרד עורכי דין — עיקרי גילוי דעת את 1/22

מדריך מבוסס מקורות לאבטחת מידע במשרד עורכי דין: מיפוי מערכות, הרשאות, ספקי ענן, גיבוי, עבודה מרחוק ותגובה לאירוע.

אבטחת מידע היא חלק מחובת הסודיות

גילוי דעת את/1/22 של ועדת האתיקה הארצית עוסק באבטחת המידע המצוי בידי עורכי דין. נקודת המוצא היא שחובת הסודיות אינה מסתיימת באיסור למסור מידע לאחר: היא מחייבת גם לנקוט אמצעים סבירים להגנה על מידע סודי שנשמר במחשב, בטלפון, בדואר אלקטרוני, בענן, במערכת ניהול תיקים או אצל ספק חיצוני.

כללים 19–20 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית) עוסקים בשמירת סודיות בידי עורך הדין ועובדי המשרד. לצדם חלים חוק הגנת הפרטיות ותקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), לפי סוג המאגר, המידע והפעילות.

מהו המידע שדורש הגנה

במשרד עורכי דין מצטברים לא רק כתבי טענות. המערכות עשויות לכלול:

  • פרטי זיהוי ויצירת קשר;
  • מידע רפואי וכלכלי;
  • מסמכים משפחתיים ואישיים;
  • סודות מסחריים;
  • אסטרטגיה משפטית ותרשומות פנימיות;
  • פרטי חשבון ותשלומים;
  • הרשאות למערכות בתי משפט ורשויות;
  • מידע של צדדים שלישיים שאינם לקוחות.

הסיכון אינו תלוי רק בגודל המשרד. גם עורך דין יחיד המחזיק מחשב נייד וחשבון דואר מנהל מאגר רגיש שדליפתו עלולה לפגוע בלקוחות ובצדדים נוספים.

מסמך הגדרות מאגר ומיפוי מערכות

תקנות אבטחת המידע מחייבות, לפי העניין, מסמך הגדרות מאגר הכולל את מטרות השימוש, סוגי המידע, העברות מידע, מחזיקים חיצוניים וסיכונים מרכזיים. לפני בחירת אמצעי אבטחה צריך לדעת היכן המידע נמצא ומי יכול לגשת אליו.

מיפוי מעשי כולל לפחות:

  1. שרתים, מחשבים ומכשירים ניידים;
  2. דואר אלקטרוני ומערכות ענן;
  3. מערכת ניהול תיקים וחשבונות משתמש;
  4. גיבויים והתקני אחסון;
  5. ספקי מחשוב, הנהלת חשבונות, תמלול ושליחויות;
  6. גישה מרחוק והרשאות מנהל;
  7. מידע שנשמר מחוץ למשרד.

מיפוי שאינו מעודכן עלול להשאיר חשבון ישן, עובד לשעבר או ספק חיצוני עם גישה שאינה נחוצה.

הרשאות לפי צורך

כל משתמש צריך לקבל הרשאה רק למידע הדרוש לתפקידו. יש להימנע מחשבון משותף לכל המשרד, לבטל גישה מיד עם סיום עבודה ולבצע בדיקה תקופתית של הרשאות.

אימות רב-שלבי חשוב במיוחד בדואר אלקטרוני, במערכות ענן ובגישה מרחוק. סיסמה חזקה לבדה אינה תמיד מספיקה, משום שדי בהדלפתה כדי לאפשר חדירה.

הצפנה, עדכונים וגיבוי

אמצעי ההגנה נקבעים לפי רמת הסיכון, אך במשרד משפטי ראוי לבחון לפחות:

  • הצפנת מחשבים ניידים והתקנים ניידים;
  • עדכוני מערכת ותוכנה במועד;
  • הגנה מפני נוזקה;
  • נעילת מסך אוטומטית;
  • תקשורת מוצפנת;
  • גיבוי נפרד ובדיקת שחזור;
  • אפשרות למחיקה מרחוק של מכשיר אבוד;
  • הפרדת סביבת עבודה ממכשירים פרטיים ככל האפשר.

גיבוי שלא נבדק אינו מבטיח התאוששות. יש לתרגל שחזור ולוודא שהגיבוי אינו מחובר באופן שמאפשר לתוקף להצפין גם אותו.

שימוש בענן וספקים חיצוניים

שימוש בענן אינו אסור כשלעצמו. השאלה היא האם השירות מתאים לרגישות המידע ולחובות החלות. לפני התקשרות יש לבדוק את תנאי השירות, מיקום המידע, בקרות הגישה, הגיבוי, יכולת הייצוא והמחיקה, דיווח על אירועים ותנאי סיום ההתקשרות.

תקנה 15 עוסקת בהתקשרות עם גורם חיצוני שיש לו גישה למאגר. יש להגדיר בהסכם את מטרת העיבוד, סוגי המידע, הרשאות, חובות אבטחה, דיווח על אירוע, השבת או מחיקת מידע ובקרה על הספק.

אין להעביר אחריות לספק ולראות בכך סוף הבדיקה. הרשות להגנת הפרטיות פרסמה ב-2026 קביעת הפרה נגד משרד עורכי דין שלא ערך מסמך הגדרות מאגר, לא עיגן בהסכם את חובות האבטחה של המחזיק ולא ביצע בקרה על פעילותו. האירוע ממחיש את החשיבות של ניהול ופיקוח גם כאשר המידע מוחזק במיקור חוץ.

דואר אלקטרוני והעברת מסמכים

דואר אלקטרוני הוא ערוץ מרכזי לתקיפות. לפני שליחת מסמך יש לבדוק את הכתובת, הנמען והקובץ המצורף. כאשר המידע רגיש במיוחד יש לשקול קישור מאובטח, סיסמה בערוץ נפרד או מערכת שיתוף מתאימה.

יש להדריך עובדים לזהות הודעות דיוג, שינוי פרטי חשבון והתחזות ללקוח או לבעל תפקיד. שינוי הוראות תשלום מחייב אימות בערוץ נוסף ולא הסתמכות על הודעת דואר בלבד.

עבודה מהבית ומכשירים ניידים

גישה מרחוק צריכה להיות מאובטחת ומתועדת. מחשב משפחתי משותף, רשת אלחוטית שאינה מוגנת או שמירת קבצים מקומיים ללא הצפנה יוצרים סיכון.

במכשיר נייד יש להפעיל קוד נעילה, הצפנה, עדכונים ואפשרות מחיקה מרחוק. אין להשאיר התראות הכוללות מידע סודי על מסך נעול לעיני צד שלישי.

אירוע אבטחה: לפעול מיד

כאשר קיים חשד לדליפה, כופרה, גישה לא מורשית או אובדן מכשיר, יש:

  1. לצמצם את החשיפה בלי למחוק ראיות;
  2. לערב גורם טכנולוגי מתאים;
  3. לשמור לוגים ותיעוד;
  4. לזהות איזה מידע ואילו אנשים נפגעו;
  5. להחליף הרשאות ומפתחות שנחשפו;
  6. לבחון חובת דיווח לרשות להגנת הפרטיות;
  7. לבחון עדכון לקוחות או גורמים אחרים לפי הדין והנסיבות;
  8. לתעד את ההחלטות והצעדים שננקטו.

תקנה 11 מחייבת, במאגרים ברמת אבטחה בינונית או גבוהה, דיווח מיידי לרשות על אירוע אבטחה חמור כהגדרתו. אין להמתין לסיום החקירה לפני בחינת החובה.

נוהל והדרכת עובדים

אבטחת מידע אינה משימה חד-פעמית של איש מחשוב. נדרש נוהל ברור, הדרכה לעובדים חדשים וריענון תקופתי. הנוהל צריך לכלול שימוש בדואר, עבודה מרחוק, ניהול סיסמאות, דיווח על חשד, טיפול במסמכים מודפסים וסיום העסקה.

הנהלת המשרד צריכה לקבל תמונת מצב תקופתית: הרשאות, גיבויים, אירועים, ספקים, עדכונים והדרכות.

רשימת בדיקה קצרה

  • האם קיים מסמך הגדרות מאגר מעודכן?
  • האם לכל עובד חשבון אישי?
  • האם הופעל אימות רב-שלבי?
  • האם יש גיבוי נפרד שנבדק?
  • האם הסכמי הספקים כוללים חובות אבטחה?
  • האם גישה של עובדים לשעבר בוטלה?
  • האם קיימת תוכנית תגובה לאירוע?
  • האם העובדים יודעים למי לדווח?
  • האם נעשית בדיקה תקופתית ולא רק לאחר תקלה?

מקורות רשמיים שנבדקו

המקורות נבדקו ביום 21.11.2026. רמת האבטחה והחובות הפרטניות נקבעות לפי סוג המאגר, היקפו, המידע והדין החל.

מקורות לעיון ואימות

המקורות ניתנים לאימות המידע. בכל סתירה גובר הדין והמקור הרשמי העדכני.