מה חשוב לדעת על הטעיה ומצג שווא?
בטענה למצג שווא משווים בין מה שנמסר ללקוח לבין מצב התיק בפועל במועד הרלוונטי. יש להבחין בין תחזית מקצועית, טעות בתום לב ומסירת מידע עובדתי לא נכון. לאחר מכן בודקים איזו החלטה התקבלה בעקבות המצג, ומה הקשר בינה לבין הנזק הנטען.
מה בודקים תחילה?
משמעת מול אחריות אזרחית
הפרת כלל אתי אינה יוצרת אוטומטית זכאות לפיצוי, ותביעה אזרחית אינה מחייבת בהכרח קביעה משמעתית. כאשר מבקשים פיצוי, השבה או סעד אחר, יש לבחון בנפרד את עילת התביעה, הנזק, הקשר הסיבתי והראיות. כאשר הטענה נוגעת להתנהגות מקצועית, ניתן במקרים מתאימים לבחון גם את ההליך האתי.
האם הערכת סיכויים שהתבדתה היא בהכרח הטעיה?
לא. הערכת סיכויים כרוכה באי־ודאות. יש להבחין בינה לבין מידע על עובדות קיימות, למשל אם מסמך הוגש או ניתנה החלטה, ולבחון את ההסברים וההסתייגויות שנמסרו.
להעמקה בספר של ציון בהלול
מערכת החובות כלפי הלקוח כוללת זהירות, נאמנות, סודיות, גילוי והסבר, וייצוג מסור. מקורן בכללי האתיקה (תשמ״ו-1986), בחוק השליחות ובדיני הנזיקין. חובות מסוימות חלות גם לאחר סיום הייצוג.
חובות עורך הדין כלפי הלקוח — מערכת החובות — לקריאת הפרק והמקורותמקורות ובדיקת הדין העדכני
האתר מוסיף הסברים וניתוח, אך החלטות, סטטוס משמעתי ונהלים משתנים. המקור הרשמי של לשכת עורכי הדין הוא נקודת האימות.
חוק לשכת עורכי הדין — מאגר החקיקה הלאומי