דילוג לתוכן המרכזי

פסיקה • החלטות ועדות אתיקה • בדיקת סטטוס עורך דין • תביעות אחריות מקצועית — עם הפניה למקורות רשמיים

אתיקה ובינה מלאכותית

אתיקה ובינה מלאכותית לעורכי דין — עיקרי החלטה את 60/24

הכללים העדכניים לשימוש אחראי ב-AI בעבודת עורכי דין: אימות, סודיות, פיקוח אנושי, נהלים וסוכנים אוטונומיים.

נקודת המוצא: הבינה המלאכותית היא כלי עזר

גילוי דעת את/60/24 של ועדת האתיקה הארצית עוסק בשימוש בבינה מלאכותית בעבודת עורכי דין. המסר המרכזי הוא שהטכנולוגיה יכולה לסייע במחקר, ארגון, סיכום וניסוח, אך האחריות המקצועית אינה עוברת למערכת.

בספטמבר 2026 פורסם נוסח מעודכן ורחב יותר של גילוי הדעת. הוא מתייחס גם למערכות אוטונומיות ולסוכני AI המחוברים לדואר, ליומנים, למערכות מסמכים ולכלים משרדיים.

אימות תוצרים ואסמכתאות

מערכת יכולה להפיק ניסוח משכנע גם כאשר העובדות שגויות או המקור אינו קיים. לכן אין להסתמך על פלט AI כתחליף לבדיקה במקור.

לפני שימוש בתוצר לצורך ייעוץ, מכתב, חוזה או כתב בי-דין יש לבדוק:

  • האם החוק או התקנה בתוקף;
  • האם פסק הדין קיים וזהה להפניה;
  • האם הציטוט מדויק ובהקשר;
  • האם העובדות שהוזנו מלאות;
  • האם התשובה מתאימה לדין הישראלי ולמועד הרלוונטי;
  • האם קיימת סתירה בין מקורות.

בדיקה אנושית אינה רק עריכה לשונית. עורך הדין צריך להבין את הטענה, לבחון את המקור ולהחליט אם נכון להשתמש בה.

אחריות כלפי בית המשפט

סעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין וכלל 34 לכללי האתיקה עוסקים בחובת עורך הדין לסייע לבית המשפט לעשות משפט ובאיסור הטעיה. גילוי הדעת מדגיש כי הסתמכות על תוצר לא מאומת והצגתו כעובדה או כאסמכתה עלולות לעורר קושי אתי.

עורך הדין החתום על מסמך נושא באחריות לתוכנו גם אם נוסח בעזרת מערכת. אין להגיש מסמך רק משום שהפלט “נשמע משפטי”.

סודיות, חיסיון ופרטיות

הזנת מידע למערכת חיצונית עשויה להעבירו לספק, לקבלני משנה או לסביבות עיבוד שאינן בשליטת המשרד. לפני שימוש יש לבדוק את תנאי השירות, מדיניות שמירת הנתונים, שימוש לצורך אימון, הרשאות, מיקום העיבוד ואפשרויות מחיקה.

אין להזין באופן אוטומטי:

  • שמות ופרטים מזהים של לקוחות;
  • חומר חסוי או סודי;
  • מסמכים רפואיים או כלכליים;
  • סודות מסחריים;
  • טיוטות אסטרטגיות;
  • פרטי גישה או מידע ממערכות משרדיות.

כאשר ניתן, יש לצמצם מידע, להשחיר פרטים ולבחור סביבה ארגונית עם בקרות מתאימות. גם לאחר השחרה צריך לבדוק אם שילוב הנתונים מאפשר לזהות את האדם.

לרקע נוסף ראו גילוי דעת את/1/22 בדבר אבטחת מידע.

הבנת הכלי שבו משתמשים

עורך דין אינו חייב להיות מהנדס תוכנה, אך עליו להבין במידה סבירה:

  • מה המערכת יודעת לבצע;
  • על אילו מקורות היא נשענת;
  • האם היא מחוברת לאינטרנט או למאגרי המשרד;
  • מה נשמר לאחר סיום השיחה;
  • מי יכול לצפות בתוכן;
  • האם ניתן להגביל שימוש בנתונים;
  • מהי רמת האוטונומיה;
  • כיצד עוצרים פעולה או מבטלים אותה.

הבנה זו צריכה להתעדכן ככל שהמערכת והתנאים משתנים.

נוהל שימוש פנימי במשרד

הנוסח המעודכן של גילוי הדעת מציע לקבוע נהלים ברורים. נוהל מעשי צריך להגדיר:

  1. אילו מערכות וחשבונות מאושרים;
  2. אילו סוגי מידע אסור להזין;
  3. לאילו משימות מותר להשתמש בכלי;
  4. מי מאשר תוצרים רגישים;
  5. כיצד מאמתים חוק ופסיקה;
  6. מתי נדרש תיעוד של השימוש;
  7. כיצד מטפלים בבקשות תיקון או מחיקה;
  8. כיצד עובדים עם סוכן המחובר למערכות;
  9. מי מוסמך לשנות הרשאות;
  10. כיצד מדווחים על תקלה או דליפה.

הנוהל צריך להתאים לגודל המשרד ולרמת הסיכון, אך אינו פוטר אף משרד מהרף המינימלי.

סוכני AI ומערכות אוטונומיות

גילוי הדעת המעודכן קובע כי אין לאפשר למערכת לקבל במקום עורך הדין החלטה מהותית הנוגעת לייצוג, למסור ייעוץ משפטי עצמאי, להגיש כתב בי-דין, לבצע מסירה מחייבת או לקדם מהלך משפטי ללא פיקוח ואישור אנושיים מספקים.

אפשר להיעזר במערכת לפעולות טכניות, תחומות, מתועדות וברות ביטול, כאשר קיימת החלטה אנושית קודמת, הרשאות מוגבלות ובקרה מתאימה.

כאשר סוכן מחובר לדואר, ליומן או למערכת מסמכים, יש לבחון במיוחד:

  • היקף הגישה;
  • פעולות שהוא רשאי לבצע;
  • מנגנון אישור לפני פעולה חיצונית;
  • לוגים והתראות;
  • הפרדת הרשאות;
  • כפתור עצירה;
  • אפשרות לבטל או לתקן פעולה;
  • בדיקה תקופתית של התנהגות המערכת.

האחריות נשארת אצל עורך הדין גם אם הפעולה בוצעה אוטומטית.

גילוי ללקוח והסכמה

לא כל שימוש טכני מחייב אותו גילוי. השאלה תלויה בהשפעת השימוש על השירות, בסוג המידע, בתנאי ההתקשרות ובציפייה הסבירה של הלקוח.

כאשר המערכת מעבדת מידע רגיש, משפיעה מהותית על אופן מתן השירות או מבצעת פעולה בעלת משמעות, יש לבחון אם נדרש גילוי או הסכמה. אין להסתפק בסעיף כללי שאינו מסביר מה נעשה במידע.

הטיה, איכות ושוויון

מערכות עשויות לשקף הטיות המצויות בנתוני האימון או להעדיף ניסוחים ודפוסים מסוימים. יש לבחון אם התוצר מפלה, מתעלם מהקשר תרבותי או מניח הנחות שאינן מבוססות.

במיוחד בעבודה עם לקוחות פגיעים, בענייני משפחה, עבודה, פלילים, הגירה או זכויות רפואיות, נדרשת בדיקה שהכלי אינו מחליף הקשבה לעובדות הייחודיות.

זכויות יוצרים וקניין רוחני

תוצר שנוצר באמצעות AI עלול לכלול חומר הדומה למקור מוגן או להעלות שאלות לגבי בעלות ורישיון. לפני שימוש מסחרי, פרסום או שילוב במסמך מהותי יש לבדוק את תנאי השירות ואת מקור החומר. אין להניח שכל פלט מותר להעתקה רק משום שנוצר אוטומטית.

רשימת בדיקה לפני שימוש

  • האם המשימה מתאימה לכלי?
  • האם הוסר מידע מזהה שאינו נחוץ?
  • האם תנאי השירות נבדקו?
  • האם המקורות אומתו?
  • האם עורך דין קרא ואישר את התוצר?
  • האם הפעולה מתועדת כאשר נדרש?
  • האם ניתן לעצור או לבטל פעולה אוטונומית?
  • האם הלקוח צריך לקבל גילוי?
  • האם קיימת הטיה או פגיעה אפשרית?
  • האם השימוש תואם את נוהל המשרד?

מקורות רשמיים שנבדקו

המקורות נבדקו ביום 21.11.2026. תחום הבינה המלאכותית מתעדכן במהירות, ולכן יש לבדוק גם את תנאי המערכת ואת ההנחיות העדכניות במועד השימוש.

מקורות לעיון ואימות

המקורות ניתנים לאימות המידע. בכל סתירה גובר הדין והמקור הרשמי העדכני.